"כל ההווה שלי נמצא במה שעתיד להתרחש"

"כל ההווה שלי נמצא במה שעתיד להתרחש" (אפרת מישורי)

אמניות היוצרות במדיומים שונים מציגות אמנות העוסקת במתח הנפשי של החיים בישראל, ובתגובות של מאבק, הומור, נוירוזה, כעס, תשוקה. ביצירות משתקפת דינמיקה מתמדת של היאחזות בחיים, ושל מצבים מנוגדים שביניהם נוצר מצב אחד: תנועה ורפיון, דחף ושחיקה, יאוש ותקווה.

איריס ברנע - מציגה דימויים המספרים סיפור, שתוכנו ומשמעותו נמצאים מעבר לנראה, דימויים השולחים אותנו  לדמיין התרחשות אנושית במקום אחר. דמותה של אישה, אמא של האמנית, בת קיבוץ בית אלפא, מביטה עם שחר בהודעה בטלפון האישי, נקשרת באירועי השעה; מיטה סתורה באור עמום מנכחת את מי שנעדרת ממנה, שאולי שנתה נודדת, שאולי הקיצה בשעה לא שעה. הדימויים מביאים טרדה, איזו חוסר נוחות, וסקרנות זהירה ממה שמעבר להם.

דלית פרוטר - מציירת בדיוק ריאליסטי של אור ודמות את המתהווה — מה שקורה לילדיה, ולה. למי ולמה הם נעשים, מה הם מפנימים ומבטאים. דמות הילד "מתחפשת" לעתיד לבוא- בסינר אימו ובעמידה חיילית הוא נראה כגבר ישראלי בהתהוות. דמות של גיבור-אנטי-גיבור. האם עצמה, נראית בציור כאנטי-גיבורה טוטאלית, מוכרעת מדאגה.

מאי דעאס - מציירת מצבים פנטסטים שבמרכזם דמות אישה. הציורים מבטאים חוויות נפש סוערות בהתמודדות עם מציאות שמתעצמת על היחיד)ה( ונדמית ככוח-טבע. הנשים של דעאס לא מכריעות את המציאות בה הן מצויירות, אך הן תמיד פועלות, תמיד נוכחות, ניצבות כמרכז. בכך כוחן נדמה חזק

לא פחות מכוחה של המציאות סביב. הסצינות הללו, נדמות כתלושות מהקשר של זמן ומקום, מלבד רמזים תרבותיים של לבוש ומסורת, אך מספרות בבירור סיפור על חיים בהקשר מקומי ולאומי.

אוצר
עוז זלוף

בהשתתפות
איריס ברנע, דלית פרוטר, מאי דעאס